החלטה בתיק בש"א 152897/08

1.         הבקשה שבפני הוגשה  ביום 9/10/05 כאשר התיק היה בבית משפט לענייני משפחה.

2.         ביום 15/3/06 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה וכב' השופטת מילר קבעה כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות עניינית לדון בתביעה והתיק הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.

כאשר התקיימה ישיבת  קדם משפט בפני ביום 1/1/08 התברר לי, כי טרם ניתנה החלטה בבקשה, ולפיכך ניתנת החלטה זו, לאחר שהונחו בפני גם תגובת המשיבה ותשובת המבקשת.

הבקשה היא בקשתה של הנתבעת 1 לסילוק התביעה על הסף בטענת התיישנות ו/או שיהוי ומניעות ו/או מחמת היותה של התובענה טורדנית ו/או קנטרנית.

3.         כאשר הוגשה הבקשה, היא הוגשה בשם שלושה נתבעים, אך בינתיים מתוך שלושת המבקשים נותרה רק המבקשת ועל כן אתייחס רק לטיעונים המתייחסים אליה בבקשה.

4.         באשר לטענת ההתיישנות:

א)         המבקשת טענה, כי עילת התובענה הנטענת על ידי התובעת יכולה היתה להיוולד לכאורה בין יום 28/10/96, אז מונתה המבקשת כאפטרופא כחסויה לבין יום 5/9/98, כאשר נפטרה החסויה.

התובענה דנן הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 1/9/05 ועל כן כל עילה אשר נולדה לתובעת לפני יום ה-1/9/98, התיישנה והמשיבה מנועה מלתבוע בגינה בכל דרך שהיא.

ב)         המבקשת טענה, כי בכתב התביעה נטענו אירועים אשר אירעו בשנים 1996, 1997 או מועדים שונים בשנת 1998 אשר קדמו כולם ל- 1/9/98.

ועל כן,  יש לדחות את התביעה על הסף.

ג)          המבקשת טענה לחלופין, טענת שיהוי.

5.         באשר לטענת הטורדנות והקנטרנות:

המבקשת טענה, כי ניסיון התובעת להכפיש את שמה של הנתבעת בטענה, כי לכאורה העלימה את כספי החסויה, הוא ניסיון נואל שכל מטרתו לקנטר ולהטריד את הנתבעת 1 שלא כדין.

לא נגרם כל נזק לתובעת כיוון שהיא מודה בכתב התביעה בסעיף 67 כי היא קיבלה את כספי עיזבון אימה המנוחה ועל כן יש מקום לסלק את התביעה על הסף.

6.         תמצית טענות המשיבה - התובעת:

א)         התביעה דנן היא תביעה למתן חשבונות ורק בשלב השני תביעה להחזר כספים שנלקחו שלא כדין מנכסי המנוחה ו/או נכסי התובעת.

ב)         התובעת פעלה נמרצות במשך השנים לקבל את הנתונים באשר למעשה הנתבעים ברכוש המנוחה.

אך הנתבעים עשו ככל אשר לאל ידם על מנת להסתיר את העובדות לאשורן ורק מסרו דו"ח לבית המשפט שמעיון בו ניתן לראות, כי קיימות סתירות עובדתיות מהותיות בין הנאמר בדו"ח ובין העובדות כהוויתן כמפורט בכתב התביעה.

ג)          באשר לטענת ההתיישנות: